הפלטפורמות למכירה ורכישה של נדל”ן במדינה הן ברורות ומכורות היטב, אופציה אחת תהיה למכור או לרכוש בעזרת מתווך, אופציה נוספת ולרוב גם גורפת תהא פרסום של הנכס באחד מאתרי אינדקס הנדל”ן המוכרים. השורה התחתונה במעלה התהליך הוא הפער אותו תצליחו לשמר במשא ומתן עם הרוכשים הפוטנציאלים. חוזה המכר גובל בהתערבות של עו”ד המתמחה במקרקעין, אם
האם דירה היא השקעה חכמה בעוד ששכירות לזרוק כסף לפח? בואו נתחיל מהתחלה, ענף הנדל”ן מאופיין בעלייה קבועה של מחירים, מה שגורם להתעוררות הטבעית של הדילמה לגבי ההבדלים בין רכישת וקניית דירה. הגורמים אותם אנחנו לוקחים בחשבון בדילמה זו הם החיסכון הכספי, איכות החיים והרווחה הכלכלית. לכל אפשרות יש יתרונות וחסרונות, אבל בעיקר יש להתייחס
משבר הקורונה אליו נקלענו במרץ האחרון וממשיך ללוות אותנו גם כיום, הוביל למשבר כלכלי עמוק שהיקפו עדיין לא ברור. טרם הספקנו להתאושש מהסגר הראשון וכבר נכנסנו לסגר נוסף בעקבות הגל השני בהתפרצות המגפה. הימים האלו, כמו החודשים הקודמים וכמו אלו שיגיעו בהמשך, מלאים בעיקר בחוסר ודאות בשלל תחומי החיים ובכלכלה בעיקר. האם דווקא בתקופה כזו
בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, אישר תוכנית לבניית 285 יחידות דיור, בשטח של 77 דונם במערב רמת השרון, תוכנית הקרויה “תוכנית שתיל”, תוך שינוי ייעוד המקרקעין מאזור חקלאי לאזור מגורים. תכנון השכונה החל בשנת 2013 והתוכנית אושרה על אף התנגדות העירייה והתושבים. “מתעוררת הסכנה כי תושבי שכונות חזקות יעשו שימוש
כמו תמיד, אזרחים ממעמד סוציו אקונומי נמוך, הופכים להיות שקופים. עיריית קרית אתא הגישה לבית משפט השלום בחיפה, תביעה להריסת שני בניינים בקרית אתא ששוקעים ומתפוררים והוכרזו כמסוכנים למגורים. מנגד הדיירים המיוצגים על ידי עו”ד גלי דנילוב, הגישו כתב הגנה ותביעה נגדית בה הם מבקשים מבית המשפט להורות למשרד הבינוי והשיכון, הרשות המקומית, ועמיגור, אומנם
שופט בית המשפט השלום בראשון לציון, גיא אבנון, הורה היום על הארכת תוקף תפיסת רכוש החברות שיכון ובינוי בע”מ, שיכון ובינוי אס.בי.איי תשתיות בע”מ ו-SBI International holdings AG, זאת במסגרת חקירה חובקת עולם בחשד למתן שוחד בהיקפים עצומים לעובדי ציבור זרים על ידי החברות, ובחשד לעבירות נוספות. בהחלטתו קיבל ביהמ”ש את בקשת המדינה להמשך החזקת
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד”ר מיכל אגמון-גונן, פרסמה החלטה המסיימת את התובענה הייצוגית בעניין גבעת עמל. מדובר באקורד הסיום לפרשה קשה שליוותה את הציבוריות הישראלית החל משנת 1949 ועד היום. פסק הדין המסכם משולחנה של השופטת אגמון-גונן מתפרסם כשנתיים לאחר שנקבע מנגנון פיצוי לתושבים ולפיו גובה הפיצוי צריך להגיע ל-3 מיליון שקל לכל
לבית משפט המחוזי בחיפה, הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד עיריית חריש בסכום של מאות אלפי שקלים. מגיש הבקשה באמצעות בא כוחו עו”ד יוסף-חי אביעזיז, טען בבקשה כי עיריית חריש, פיתחה “פרקטיקה פסולה במסגרתה היא מפיקה לנישומים בשטחה, שומות ארנונה בעלות תחולה רטרואקטיבית, מבלי שיש לכך כל הצדקה כלשהי, בניגוד גמור להוראות הדין”. מה הסתתר
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את דפוסי המגורים של צעירים בישראל לשנת 2018 ומהם עולה כי הצעירים בישראל מעדיפים להמשיך ולהתגורר אצל ההורים עד גיל מאוחר יחסית ומתחתנים מאוחר יותר מבעבר. הנתונים גם מגלים כי במגזר הערבי חלה ירידה במספר הילדים למשפחה ואילו במגזר היהודי דווקא חלה עליה. בהשוואה למדינות ה-OECD ממוצבת ישראל בתחום זה במקום
לבית משפט השלום בחיפה, הוגש כתב אישום נגד פדיל זבידאת, בן 71, מגדי זבידאת, בן 47 והישאם בשיר בן 48, זאת בגין גרימת מותו ברשלנות של הילד סאלח היבי, תושב כאבול, שהיה בן 8 במותו. הילד טיפס על צינור בטון שהושאר באתר הבנייה, נפל ממנו ונהרג. “לא נקטו באמצעים המונעים גישה חופשית לאתר ולא דאגו
שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע הטיל במעמד צד אחד עיקולים זמניים על נכסי העמותה “רפואה וישועה” וחברת אם.סי.איי.אם.אר.סי, זאת להבטחת סכום התביעה בסך של כ-16 מיליון שקלים שהגישה נגדן המדינה. זאת, לאחר שהנתבעות, כך לטענת המדינה, הפרו את התחייבויותיהן כלפיה, ויצרו מצב בו מיליוני שקלים של כספי הציבור שניתנו לטובת אינטרס ציבורי, מצאו את
האם לדיירים סרבנים בפרויקטים לא תהא תקומה? משרד המשפטים פרסם להערות הציבור הצעת חוק הכוללת הסדרים מהפכניים בתחום היחסים שבין הדיירים בבניין ובינם לבין הגורמים היזמיים בפרויקטים של התחדשות עירונית. ההסדרים הקבועים בהצעה יגבירו את הודאות בתחום הן לדיירים והן לגורמים העסקיים ויגרמו להסדרים להיות הגונים יותר ובעיקר יביאו למימוש של יותר פרויקטים כבר בעתיד
בית משפט השלום בחדרה דחה תביעה לתשלום עמלת תיווך, אותה הגיש מתווך מקרקעין, נגד בעלת דירה בגין עסקת מכירה של דירה בחדרה. בית המשפט קיבל את טענות בעלת הדירה, באמצעות בא כוחה, עו”ד עמירם מוראד, לפיהן, בין היתר, לא התקיים קשר סיבתי בין פעולותיו של התובע ובין מימוש העסקה. מתווך הדירות טען בתביעתו כי הוא
שופטת בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, ענת הלר-כריש, דחתה תביעה של תובע לפסק דין הצהרתי, לפיו הענקת מחצית זכויות בדירה מהתובע לאמו אשר נפטרה בינתיים, הייתה למראית עין והיא בטלה. השופטת גם חייבה אותו ב-30 אלף שקלים הוצאות משפט. התובע והנתבע הם אחים. אביהם נפטר בשנת 2006 ואימם נפטרה שבע שנים מאוחר יותר. בראשית
משרד הבינוי והשיכון הודיע כי היום (יום ה’) נפתחה הגרלה חדשה לקבלת דירות במסגרת “מחיר למשתכן”. ההגרלה תכלול כ-300 יחידות דיור במסגרת התכנית בישובים באר שבע, עמנואל, קריית שמונה, ג’סר א-זרקא ונצרת. בחלק מהיישובים בהגרלה זו ניתנים מענקים לרוכשים, בגובה של 40 אלף שקלים או 60 אלף שקלים. למרות משבר הקורונה – הישראלים ממשיכים לרכוש
ליקויי רטיבות חמורים, סדרים בקירות המעידים על בעיות קונסטרוקציה, בעיות תשתית, אינסטלציה ישנה, זוהי רק רשימה חלקית של ליקויי בנייה, אבל היא טומנת בחובה הרבה כאב ראש. בהרבה מקרים, אם תבצעו בדק בית בטרם הקנייה תוכלו להימנע מהתעסקות עם הצרות הללו, אם כבר רכשתם – במדריך זה תמצאו מה שעליכם לעשות. חוק המכר מגדיר מהם
חברת אזורים דיווחה היום (יום ג’) על נתוני המכירות לרבעון הראשון לשנת 2021 ומציגה נתון שיא לשנים האחרונות עם מכירות בהיקף של כמיליארד שקל, כאשר ברבעון המקביל אשתקד היקף המכירות היו כ-315 מיליון שקל, זינוק של כ-217% בהיקף הכספי של מכירת דירות. מחירה הממוצע של דירה ברבעון הראשון ל-2021 עמד על כ- 2.2 מיליון שקל,
שופטת בית משפט השלום בחיפה, טל תדמור-זמיר, גזרה קנסות של 150 אלף שקלים, 30 אלף שקלים ו-25 אלף שקלים, על שלושה נאשמים שהורשעו בבניה ללא היתר ושימוש אסור במבנה מסחרי. שניים מהנאשמים בני זוג הקימו מתחם בילוי וספורט ללא היתר בצפון הארץ. קבלת היתר בנייה – המדריך השלם הפצצה שממתינה בחוק ההסדרים – הרפורמה ברישוי
שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב, רחל-בת ערקובי, דחתה מועד פינוי דירה במספר חודשים, לאחר שקבעה כי מדובר בנכס בו מתגוררים כעת בני משפחה ולמרות שמגפת הקורונה לא הוכרה בפסיקה כאירוע מסכל, בעניין הזה קיימת תחולה להגנת דיני הסיכול. הבקשה הוגשה לבית המשפט, לאחר שזוג יהלומנים שרכשו דירה בצפון תל אביב מזוג יהלומנים אחר, שנקלע
שופט בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, ד”ר אבי גורמן, קבע כי תשלום לפינוי דיירים בפרדס כץ, ששוכנו במקרקעין בראשית שנות החמישים, ימוסה כמכירה של דירת מגורים וייפטר ממס. השופט גורמן לא קיבל את טענת מנהל מיסוי המקרקעין ואף חייב את המדינה בתשלום הוצאות משפט בסך 30 אלף שקלים. מהתביעה עלה כי עם הגעתה ארצה בראשית
שופטת בית משפט השלום בירושלים, אורנה סנדלר-איתן, דחתה תביעה אותה הגישה צלמת נגד השיפוצניק שלה שטענה בין השאר שביצע את העבודות באופן בלתי תקין ובין השאר בשל כך היא ביטלה נסיעה לחו”ל לצורך קבלת פרס בגין עבודתה כצלמת. השופטת גם הורתה לה לשלם לשיפוצניק עשרת אלפים שקלים הוצאות ושכ”ט עו”ד. התובעת התקשרה עם הנתבע, לביצוע
שופט בית משפט השלום באשדוד, יהודה ליבליין, גזר 100 ימי מאסר שירוצו בעבודות שירות, קנס כספי בסך 10 אלף שקל ומאסר על תנאי על מירבי פיצ’חדזה, מנהל חברת נדל”ן בגרוזיה ובישראל שהואשם בהגשת דוחות תקופתיים אפס למרות שבפועל בוצעו עסקאות. חב’ פי.אם.אם.אס בע”מ ומנהלה מירבי פיצ’חדזה הורשעו, על יסוד הודאת פיצ’חדזה בעבירות המיוחסות להם בכתב
הפרקליטות הודיעה לבאי כוחם של חברת שיכון ובינוי, החברה-הבת SBI תשתיות, והחברה-הנכדה הזרה SBI שוויץ, שתיהן בבעלותה המלאה של שיכון ובינוי, וכן לנושאי משרה לשעבר בחברות, כי נשקלת העמדתם לדין בכפוף לשימוע בחשד לעבירות של מתן שוחד לעובדי ציבור זרים, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות על חוק איסור הלבנת הון ועבירות לפי חוק ניירות ערך
לבית משפט השלום בתל אביב, הוגש כתב אישום נגד חברת שבירו, עובדי החברה עודד סלומון ואבנר בן גיאת, חברת ג’יאנגסו סנטונג קונסטרקשיין גרופ קו בע”מ ומספר עובדי החברה בגין גרם מוות ברשלנות של פועל הבניין יונג קסו, באתר בניה בגליל ים בהרצליה. “הנאשמים אשר היו אחראים לבטיחות העובדים, לא פעלו בזהירות סבירה ולא נקטו בצעדים
בימים אלה השיקו עיריית ירושלים והרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים ממשק ממוחשב חדש לבדיקת היעדר חובות לעירייה, במסגרת רישום עסקאות במקרקעין. יודגש כי בכל עסקת רישום מקרקעין נדרש מבקש רישום העסקה להמציא, בין יתר המסמכים הנדרשים, אישור מהרשות המקומית בדבר היעדר חובות. השקת הממשק החדש היא חלק מתהליך הפחתת הבירוקרטיה והמהפכה הדיגיטלית אשר
פיצול דירות עלה בשבועות האחרונים לכותרות, לאחר שהתברר כי פרקליטת מיסוי וכלכלה ליאת בן ארי ובן זוגה מתמודדים עם סערה תקשורתית לאחר שלא קיבלו היתר כנדרש לפיצול דירתם. גם ללא הדיון סביב ההליך של פרקליטת המחוז, פיצול דירות הינו הליך נפוץ ומבוקש אך חשוב לעשות אותו נכון ועל פי חוק כדי להימנע מקנסות או מהליכים
שופט בית משפט המחוזי מרכז בלוד, שמואל בורנשטין, קבע כי לא ניתן להעניק סעד לחברה המעוניינת להקים אולם אירועים בסמוך לתחנת מעבר שמטופלים בו גם חומרים מסוכנים. השופט גם חייב את העותרת בהוצאות משפט. העתירה הוגשה עקב סירובם של עיריית פתח תקווה והאגף לאיכות הסביבה בעירייה לתן לעותרת היתר בניה לאולם אירועים על הנכס שלה
שופט בית משפט השלום בתל אביב, מיכאל תמיר הורה לחברת קבלנית לשלם ללקוחה שרכשה מהם דירה פיצוי בסכום של כ-130 אלף שקלים, ועוד כ-30 אלף שקלים עבור הוצאות ושכר טרחת עורך דין, לאחר שבדירתה החדשה התגלו בעיות רטיבות קשות. על פי התביעה, התובעת רכשה דירה חדשה בת ארבעה חדרים בפתח תקוה מחברה שעיסוקה בייזום ובביצוע
שלא יעקצו אתכם: בשוק הנדל”ן כמו בכל מקום אחר מסתובבים נוכלים ורמאים שיכולים להפוך רגע קניית הדירה שלכם, שהוא צעד משמעותי ביותר בחייכם, לסיוט שלא נגמר. יש דרכים שונות בהם תוכלו להגן על עצמכם ולוודא שלא תיפלו בפח. בשנים האחרונות עולות לכותרות מדי פעם פרשיות נדל”ן חמורות שמותירות אחריהן קורבנות תמימים – רוכשי דירות שנותרו
ברכישת דירה שטרם נבנתה יש יתרונות לצד חסרונות וסיכונים שונים. בתקופה של משבר כלכלי שעשוי למוטט כספית קבלנים ואנשי נדל”ן חשוב שתתנהלו נכון כדי שלא תמצאו את עצמכם בלי דירה ובלי כסף. כך תצמצמו סיכונים ותצלחו את הרכישה בשלום. בשנים האחרונות עלו לכותרות פרשיות שונות – חמורות יותר ופחות – של אנשי נדל”ן וקבלנים שנקלעו
בשונה מהקורונה עצמה, שאותה כלל לא ניתן היה לצפות, את הפגיעה בתחום הנדל”ן כבר צפו אנשי התחום ועורכי הדין כבר בתחילת השנה שעברה. זו תקופה מורכבת וחסרת תקדים בה העולם כולו נעצר על כל שורותיו. לפניכם מדריך, שבתקווה גדולה ישפוך אור על נושאי המקרקעין בשעה כה מורכבת בקרב הציבור. הסגרים, התחלואה הגבוה והפחד הטילו אי
שופטת בית הדין לעבודה, דפנה חסון זכריה, גזרה קנס כספי של 32.5 אלף שקל קנס, על מנהל עבודה באתר בניה בפרוייקט שכלל בניה של תשעה בנייני מגורים ובביקורת שבוצעה במקום נמצאו ליקויי בטיחות רבים. “העמיד את מבצעי העבודה באתר בסכנה ממשית לפגיעה גופנית ואף לאובדן חיים”, נכתב בגזר הדין. “בבסיס העבירות שנעברו על ידי הנאשם
שופטת בית משפט השלום בחיפה, תמי לוי יטח, נתנה תוקף של פסק דין להסדר אליו הגיעו בני זוג שתבעו חברת בניה לאחר שמספר מרצפות זזו ממקומן בדירה שרכשו. על פי ההסדר אליו הגיעה באת כוחן, עו”ד הלן דורפמן, החברה תבצע הרכבה חוזרת, של כל המרצפות שהתנתקו ממקומן וכן במקומות שבהם התרוממו מרצפות ועדיין לא התנתקו,
בסוף השבוע עודכן גובה מדרגות מס הרכישה, בהתאם לשיעור עליית המדד הקבוע לפי חוק מיסוי מקרקעין, וזאת בהתאם לשינוי במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים של השנה החולפת. המדרגות מתעדכנות אחת לשנה בהתאם להוראות החוק ולפי העדכון הנוכחי יופחת הסכום של מס הרכישה. המשמעות המעשית של עדכון גובה המדרגות במקרה של עליית מדד, היא הפחתה בסכום
הפתגם המפורסם אומר שעדיף שכן טוב מאח רחוק, אבל יש מקרים שהשכנים שלנו פוגעים קשות באיכות החיים שלנו – בין אם זה ברעש שבוקע מדירתם בלי התחשבות, בין אם הם מלכלכים לנו את השטחים הציבוריים או אף מנכסים אותם לעצמם ובין אם גורמים לנו ללקות בדירה שלנו, כמו רטיבות וכדומה. נכון, עדיף תמיד לנסות ולהשכין
רכישת דירה היא ללא ספק אחת התחנות החשובות בחיינו. אנחנו חוסכים לכך שנים, בודקים וחוקרים בטרם הרכישה ומשקיעים בכך את מיטב כספנו וזמננו. אבל מה קורה אם בסופו של דבר יש לקות בנייה בבית? מה עושים אם הקבלן או מוכר הנכס אינם מוכנים לשאת בתיקון? מה האלטרנטיבות העומדות בפנינו? כמו בכל הליך רכישת הדירה, חשוב
לבימ”ש השלום בתל אביב הוגשה תביעת פינוי מטעם רשות מקרקעי ישראל (רמ”י) כנגד חברת הבנייה שפיר הנדסה ותעשייה בע”מ ו – שפיר תעשיות בע”מ, לאחר ששפיר השתלטה על מקרקעין בבעלות רשות הפיתוח ובניהול רשות מקרקעי ישראל, בשטח כולל של 19 דונם בבני ברק. שפיר הקימה בשטח מפעל בטון אשר בו היא עושה שימוש לצרכיה הפרטיים.
בימים האחרונים פרסמה כתבת חדשות 12 אדוה דדון כתבת תחקיר על עוקץ הנדל”ן שהותיר מאות רוכשים בפרויקט משרדים באשדוד ללא הנכסים וללא הכספים שהשקיעו. במסגרת התחקיר פורט כיצד שני היזמים שהיו שותפים במיזם הסתכסכו ביניהם והאשימו האחד את השני בגנבת מיליוני שקלים וריקון חשבונות הנאמנות. עוקץ בתחום הנדל”ן הוא, לצערנו, דבר שכיח בנוף הישראלי. אחת
בין אם זו מגיפת הקורונה והשלכותיה הכלכליות ובין אם מדובר בניסיון של חברי הכנסת להיות קשובים לרחשי הציבור ולהחיות את שוק הנדל”ן המקומי, הרי שהיום מגיעה בשורה חשובה למשפרי דיור עם ההחלטה להאריך את הפטור ממס הרכישה. מליאת הכנסת אישרה בקריאה שלישית את הצעת החוק להארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ובכך היא מאשרת
שופטת בית משפט השלום בחיפה, מירב קלמפנר נבון, כי חברה העוסקת ביזמות בתחום הנדל”ן ובניית דירות למגורים בחיפה, תשלם פיצויים בסך של כ-80 אלף שקלים, כולל הוצאות ושכ”ט עו”ד, לבני זוג אשר קנו ממנה דירה ולא קיבלו אותה בזמן. לטענת התובעים, החברה התחייבה למסור את החזקה בדירה בתוך 36 חודשים ממועד מתן היתר הבנייה, כשהדירה
באוקטובר 2018, במהלך עבודות בניה בפרויקט תמ”א 38 ברחוב הפרטיזנים בהרצליה, התחשמל למוות הפועל מוחמד שואהנה. בכתב האישום שהוגש כעת לביהמ”ש השלום בתל אביב, נגד היזם רועי פרי ונגד הקבלן ענאן סוקי, כמו גם נגד החברות שבבעלותם, נטען כי גרמו למותו של הפועל ברשלנות. “הנאשמים”, נכתב לביהמ”ש, “לקחו על עצמם את ניהול הפרויקט וזאת מבלי
שופט בית משפט השלום באשקלון, עדו כפכפי, הורה לתושב עוטף עזה שבנה ממ”ד בתחום המשק של שכנו לסלק אותו ולהשיב את החזקה בשטח כאשר הוא נקי וריק מכל חפץ או אדם. כמו כן הוא חייב אותו בהוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 33 אלף שקלים. בשל המצב הביטחוני הסכים בית המשפט כי ההריסה תדחה לשנה
כל אחד עושה שיפוצים בביתו בשלב זה או אחר בחייו ובכל בניין יש כאלה שיתלוננו על אותם שיפוצים בעל פה ויש כאלה שמגיעים לבית המשפט. באחרונה, שופט בית המשפט באשקלון, עדו כפכפי, דחה תביעה שהוגשה נגד אדם שבנה תוספת חדר על גג ביתו ונטען כלפיו כי לצורכי הבניה עשה שימוש בחלק הגג השייך לשכניו ואף
שופטת בית משפט השלום בתל אביב, שרון הינדה, דחתה תביעה בסך עשרות אלפי שקלים של מתווך ללקוח שלא שילם לו דמי תיווך על נכס שקנה. השופטת הינדה קבעה כי המתווך אינו עולה בגדר הגורם היעיל בעסקה, אבל בהיעדר חולק כי המתווך הוא שהציג את הנכס לנתבע, אינה פוסקת צו להוצאות. על פי התביעה, הקונה התוודע
שופטת בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע, יעל רז-לוי, דחתה את בקשת עיריית אשקלון להארכת המועד למתן הודעת חדילה נדחית, זאת בבקשות לאישור הגשת שתי תובענות הייצוגיות אשר אוחדו לתיק אחד נגד עיריית אשקלון, שעניינן השבת כספי ארנונה שנגבו עקב אי הצמדת תשלומי הארנונה התקופתיים באופן שלא התחשב במדד שלילי. לבית המשפט הוגשו שתי תובענות,
מגיפת הקורונה תפסה את ענף הנדל”ן לאחר שנים רצופות של עליית מחירים, גידול בכמות הפרויקטים ומאמץ מדיני גדול להוריד את המחירים, דרך תוכניות של התחדשות עירונית ודרך פרויקטים של מחיר למשתכן. אולם התפשטות הנגיף הביאה עימה גם משבר כלכלי עמוק והשאלה היא כיצד היא תשפיע על ענף הנדל”ן ועל ההתחדשות העירונית בפרט. הנתונים האחרונים שהתפרסמו,
עסקאות מקרקעין הכוללות מכירת דירת מגורים יחידה מזכות בפטור מלא בהתאם לסעיף 49ב (2) לחוק מס שבח. עו”ד גלי דנילוב עם כל מה שצריך לדעת רגע לפני ביצוע העסקה ועל המהות של הפטור . מדי שנה מתבצעות בישראל עשרות אלפי עסקאות מקרקעין בהיקפים שונים. מדובר אפוא בעסקאות המהוות רגע מכונן בחייהם של אזרחים רבים, בהם
שופטת בית משפט המחוזי בת”א, צילה צפת, דחתה שתי עתירות מנהליות נגד בניית מתחם נוסף לבית החולים איכילוב ובו מגדל של 25 קומות. השופטת קבעה כי מדובר צורך החיוני והממשי בהרחבת בית החולים לרווחת ולטובת הציבור כולו. שתי העתירות המנהליות הוגשו נגד החלטה של הוועדה המחוזית לתכנון ובניה תל אביב-יפו, שאישרה תכנית בניה ופיתוח של
שופט בית משפט השלום בפתח תקווה, אריאל ברגנר, הורה לשוכרי דירה והערבים שלהם לשלם 32 אלף שקלים כולל הוצאות ושכ”ט עו”ד, לבעל הדירה שלהם, זאת בשל אי תשלום שכר דירה במשך מספר חודשים והוצאות נוספות. השופט ברגנר לא קיבל את טענת השוכרים כי שילמו במזומן את שכר הדירה וקבע כי נטל ההוכחה הוא עליהם ששילמו.
שופטת בית המשפט המחוזי בת”א, ירדנה סרוסי, דחתה טענת עוררת נגד מנהל מיסוי מקרקעין במחוז תל אביב, כי היא זכאית להקלה במס רכישה, הניתנת לרכישת דירת יחידה בגין רכישת חלק בדירה שאינו עולה על שליש ממנה, וזאת גם בנסיבות בהן, בטרם הרכישה, הייתה בבעלותה המלאה דירת מגורים נוספת. אם המצב היה הפוך וקודם היתה רוכשת
בקרוב יאושרו ויוצאו אל הפועל תכניות המטרו, רבים מבעלי הקרקעות והנכסים שנמצאים בגבולות המתווה יפגעו. זוהי תקופה קריטית בת 60 יום בה הנפגעים זכאים לערער לבטל את רוע הגזרה או לקבל פיצוים. תכניות המטרו אשר הופקדה לאחרונה הנה תכנית למערכת הסעת ההמונים הגדולה ביותר המתוכננת בישראל. תכנית המטרו ביחד עם תכנית הרכבת הקלה תצור תשתיות
שר האוצר, ישראל כץ, צפוי להכריז השבוע על הפחתת מס הרכישה מרמה של 8% ל-5%. המטרה היא לעודד את שוק הדירות שסובל כעת משפל היסטורי נוכח משבר הקורנה. מדובר במס רכישה למשקיעים, כלומר כאלו שרוכשים דירה שנייה, שלישית ויותר. רוכשי דירה ראשונה נהנים מפטור על מס רכישה עד סכום של כ-1.7 מיליון שקל, ומדרגות מס
החלטת ועדת הערר לתכנון ובניה מחוז ירושלים, בערר 8075/19 גולאני בדר שניתנה לאחרונה, מנתחת לעומק סעיף חשוב, אשר בשל ניסוחו המעורפל היה ועודנו מהווה כר פורה לתזות פרשניות שונות, מגוונות ולעתים סותרות. מדובר על הסעיף הפטור מהיטל השבחה בגין בניה או הרחבה של דירת מגורים, נושא החובק השלכות כספיות משמעותיות. בהחלטה סדורה ובהירה סוקרת ועדת
שופט בית משפט השלום בעכו, וויליאם חאמד, זיכה את תושב טמרה מעבירה של ביצוע עבודות בניה ושימוש הטעונים היתר ללא היתר, לפי חוק התכנון והבניה. השופט קיבל את הטיעונים של הסניגור, עו”ד שלומי בלומנפלד, לפיהם המפקח לא הכיר אישית את פרטי הזיהוי של המקרקעין וקיים ספק אם האדם שנחקר על ידי המפקח הוא הנאשם. על
הרכב שופטי בית המשפט העליון, בראשות השופט ניל הנדל, הותירו על כנו עונש של 10.5 שנות מאסר בפועל, שהוטל על מיכל קליינמן, גננת ממודיעין, שהורשעה בביצוע עוקץ נדל”ן בהיקף שלָָ כ-18 מיליון שקלים כלפי קרובי משפחתה, חבריה ובנקים. הנאשמת הורשעה בביצוע עבירות רבות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף, שימוש במסמך מזויף, עבירות מס
שופטת בית משפט המחוזי בחיפה, ברכה בר-זיו, קיבלה תביעה אותה הגיש עו”ד איימן אבו ריא, בשם מספר משפחות בצפון אשר המדינה הפקיעה את אדמותיהן לפני שנים רבות. השופטת בר זיו הורתה למדינה לשלם למשפחות כ-5 מיליון שקלים פיצויים. מדובר כאמור במספר משפחות, אשר המדינה הפקיעה את השטח שלהן לפני שנים רבות, וכעת ביקשה לפצות אותן
שופט בית משפט השלום בפתח תקווה, עודד מורנו, גזר עונש של 300 שעות שירות לתועלת הציבור ו-15 אלף שקלים קנס, על אדם שלא דיווח במשך שלוש שנים על תקבוליו מהשכרת שלוש דירות שהיו ברשותו. השופט מורנו קיבל את בקשת הסניגור, עו”ד יוסי חמצני לאמץ את עמדת תסקיר המבחן ולא לגזור על הנאשם עונש מאסר כפי
רפורמת רישוי היתרי הבניה תצא בימים הקרובים לדרך, ככל הנראה. הרפורמה תאפשר לאדריכלים להוציא היתרי בניה, ומטרתה להאיץ את התהליך הארוך לקבלת היתרי הבנייה. הרפורמה, שנשמעת כמו תקנה יבשה על הדף, היא למעשה מהפכה אדירה בתחום, מאחר שהיא מעבירה את רוב הסמכות למתן היתרי בניה מהרשות המקומית, שם הייתה מאז ומעולם, אל השוק הפרטי. רוב
מחלקת הבג”צים בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון, בשם מתכננת מחוז ירושלים, בקשה דחופה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בעיר, שדחתה את בקשת המדינה למתן צו ביניים שיאסור שימוש בשטחים החורגים מההוראות התכנוניות התקפות במתחם “איקאה” באשתאול. כזכור, המדינה הגישה לביהמ”ש לעניינים מינהליים עתירה נגד החלטת ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה
שופט בית משפט המחוזי בחיפה, נאסר ג’השאן, קיבל עתירה אותה הגיש עו”ד ואדריכל ליאור דץ ממשרד א. שילה ושות’ בשם עמותת שומרי הסף התנועה להגנת ערכי שלטון החוק, נגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה בחיפה וקבע כי המדיניות של הוועדה בנוגע להתחדשות עירונית בטלה. המדיניות נוגעת להליכי פינוי-בינוי ברחבי העיר וקובעת למעשה הגבלה של התמורה שיקבלו
100 דונם אדמות מדינה, המיועדות לחקלאות עבור חקלאי האזור במועצה האזורית זבולון, עליהן השתלט מסיג גבול, פונו על ידי מפקחי רשות מקרקעי ישראל, בליווי שוטרים מיחידת מתפ”א ותחנת זבולון. הפעילות בוצעה במסגרת מבצע אכיפה בעקבות פסק דין והוצאה לפועל, במסגרתה הפכו המפקחים את הקרקע בשדות בכדי להסיר את הגידולים שנזרעו ללא היתר. מפקחי רמ”י שאיתרו
שופט בית משפט השלום בירושלים, אלעזר נחלון, הורה לאדם שקנה דירה לשלם למתווכת מקרקעין, דמי תיווך של כ-48 אלף שקלים כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, לאחר שסרב לשלם לה את הכסף, אף שהתחייב לעשות כן. ביהמ”ש קיבל חלקית את תביעתה של המתווכת ופסק רק שליש מדמי התיווך שדרשה. התובעת, מתווכת מקרקעין, אשר הביאה
הממשלה אישרה החלטה שהגיש שר המשפטים, אבי ניסנקורן, המאמצת את המלצות הצוות הבין-משרדי להסרת חסמים בדיור ובמקרקעין ביישובי החברה הערבית, הדרוזית והצ’רקסית. מטרתן של המלצות הצוות לפתור חסמים תכנוניים וקנייניים, לקדם שוק נדל”ן משוכלל ביישובי החברה הלא-יהודית, ולהציע סל פתרונות על-מנת לקדם את תחום הדיור ביישובים אלו. מדובר בפתרונות לעניין קידום תכנון מפורט ביישובי החברה
משהחלה פתיחת המשק, החלו להגיע לבתי המשפט השונים בקשות של שוכרים למנוע חילוט של ערבויות בנקאיות. החלטות בתי המשפט בתיקים אלו, חושפת את אי הוודאות המשפטית סביב הגדרתה של מגפת הקורונה “ככוח עליון”, באופן אשר יאפשר לשוכרים שלא לשאת בתשלום דמי השכירות או לשאת בדמי שכירות חלקיים בתקופה זו. שאלה שמטרידה רבים מבעלי העסקים נוגעת
חקירה סמויה שערכה המשטרה בחודשים האחרונים, הבשילה אתמול למעצר חשוד בן 53, מהרצליה, בחשד לעבירות הונאה וזיוף. סנגורו של החשוד טען בביהמ”ש כי מדובר בטעות אנוש וכי אין עילה להותירו במעצר. השופט אלעזר ביאלין האריך את מעצרו של החשוד בארבעה ימים. פרשיית הונאה שנחקרה באופן סמוי במהלך החודשים האחרונים בעקבות תלונה שהתקבלה ביחידה המרכזית של
הקורונה לא דוחה הסכם שכירות, כך קבע שופט בית משפט השלום בתל אביב, עמית יריב, שהורה לשוכרים לפנות אולם אירועים לאחר שלא שילמו דמי שכירות בשל משבר הקורונה ובעלי הנכס תבעו את הוצאתם ממנו. השופט יריב גם הורה לשוכרים לשלם הוצאות ושכ”ט עו”ד בסך 12,700 שקלים. בסוף חודש ינואר השנה, נכרת הסכם לשכירות נכס ובו
שופט בית משפט השלום בחיפה, שלמה בנג’ו, גזר קנסות של עשרות אלפי שקלים על עורך דין מהצפון, אשתו ואחותו, אשר הורשעו בעבירות של שימוש במקרקעין ללא קבלת היתר כדין ושימוש במקרקעין בסטייה מהיתר ומתוכנית. בית המשפט קיבל, באופן חלקי, את טענת הנאשם לאכיפה בררנית, כאשר התברר כי המתלוננים נגד הנאשם, פקחי בניה, עברו בעצמם על
שופט בית משפט השלום בתל אביב, עדי הדר, מחק היום (שני) את כתב ההגנה של עדי קייזמן, וקבל את התביעה נגדו על יסוד כתב התביעה שהוגש, בעניין עסקאות רכישת ומכירת דירות בגרמניה. קייזמן, יזם נדל”ן וכוכב מדורי רכילות, חוייב במלוא סכום התביעה וכן החזר אגרה ששילם התובע ושכ”ט עו”ד התובע, לפי התעריף המינימלי של לשכת
לבית משפט השלום בתל אביב הוגש כתב אישום נגד חברת מבנים ונתיבים בע”מ, גיא עטיה ועומר עטיה, בגין אחריותם לקריסת עגורן צריח באתר בנייה בבת ים. הנאשמים מואשמים בעבירה של מעשה פזיזות ורשלנות בדרך של שימוש לא זהיר במכונות. כתב האישום הוגש לאחר שטענות הנאשמים בשימוע נבחנו ונדחו. על פי כתב האישום, חברת מבנים ונתיבים
מעמד האדמות החקלאיות והזכויות העומדות לבעליהן אינו ברור עד הסוף, ומעלה שאלות מהותיות שיקבעו את ערכן הכלכלי עבור הבעלים. ישנם לא מעט אנשים שמשקיעים ברכישת קרקע חקלאית, וממתינים כי יפשירו אותה לבנייה בכדי שיוכלו לקבל עבורה את ערך השווי שלה כאדמה לצורכי בניה, הגבוה בהרבה בהשוואה לערך שהיה לה במעמדה כאדמה חלקאית. הבחירה לרכוש קרקע
כתבות באתר בנושאי נדל”ן
כל הזכויות שמורות לאתר אוביטר | תקנון
